החלטה בתיק ת"א 3270-10-08

1.       בפניי בקשה מטעם הנתבעים לקבוע כי טענות עד התביעה  (להלן: "בובליל"), אשר הועלו לראשונה בישיבת ההוכחות, הינם בבחינת הרחבת חזית אסורה, לחילופין להורות על זימון עדת הזמה, היא המבקשת מס' 2, להמשך הוכחות בתביעה דנן.

2.       לטענת המבקשים, ביום 19.11.12 במסגרת דיון הוכחות בתיק דנן, הועלתה לראשונה ע"י בובליל טענה לפיה, שילמה לו המבקשת מס' 2 סך של 10,000 ש"ח על חשבון העסקה נשוא התביעה. לטענתם, הטענה החדשה הפתיעה אותם ולכן לא התגוננו מפניה כראוי. כמו כן, לטענתם, הטענה מהווה הרחבת חזית אסורה שכן לא הועלתה בכתב ההגנה ובתצהירים אשר הוגשו מטעמו של בובליל, הן כתמיכה לבקשה לסעד זמני והן במסגרת תצהירי עדות ראשית, נהפוך הוא, בתצהיר האחרון נטען כי לא שולם דבר מלבד הסך של 112,000 $.

3.       לטענת המשיבים, אין בטענה דלעיל משום הרחבת חזית, שכן היא הועלתה במסגרת החקירה הנגדית כתשובה לשאלות ב"כ המבקשים. לדבריהם, הבקשה לזמן את מבקשת מס' 2 כעדת הזמה, מעידה על חוסר תום לב מצד המבקשים.

4.       סעיף 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי קובע כי " כתב תביעה יכיל את העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה".

סעיף 71(א) לתקנות סדר הדין האזרחי חוזר על האמור וקובע כי " כתב טענות יכיל את הרצאת העובדות המהותיות בלבד, שבעל הדין מסתמך עליהן בתביעתו או בהגנתו, לפי העניין, אך לא את הראיות הבאות להוכיח אותן".

הרציונל העומד בבסיס התקנות הינו כי, נתבע אינו יכול להתכונן כראוי ולהגן על עצמו ללא ידיעה על הנטען נגדו, שכן אין לצפות ממנו כי יחזה מראש או יכחיש מראש את העובדות העתידות להתגלות במהלך הדיון. משכך, הלכה פסוקה היא כי, בית המשפט לא ידון בטענות המהוות הרחבת חזית אשר כלל לא עלו בכתב הטענות.

5.       לאחר שעיינתי בכתבי הטענות אשר הוגשו ע"י הצדדים, התרשמתי כי הטענה שהועלתה ע"י בובליל חיונית ורלוונטית לצורך בירור המחלוקת נשוא התביעה, שמן הראוי היה להעלותה ולפרט אותה כיאות בכתב התביעה, על מנת ליתן לנתבעים הזדמנות נאותה להתגונן מפניה כראוי. יחד עם זאת, שוכנעתי כי אין מדובר בהרחבת חזית, ואנמק;

6.       ביום 14.12.08 הוגשה ע"י ב"כ המבקשים, בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות. מעיון בתגובה לבקשה אשר הוגשה ע"י ב"כ המשיבים ביום 19.4.09, עולה כי הטענה דלעיל אוזכרה בסעיף 6 לתגובה.

7.       על אף שהתובע לא העלה את הטענה בכתב התביעה, לחילופין לא הגיש בקשה לתיקון כתב התביעה לצורך העלאת הטענה, שוכנעתי כי מאחר והטענה הועלתה בשלב כה מקדמי, עוד בטרם הגישו הנתבעים את כתב הגנתם, אין לקבוע כי הטענה מהווה הרחבת חזית.

8.       משכך, המסקנה המתבקשת היא כי אין להיעתר לבקשה לזימון מבקשת מס' 2 כעדת הגנה, שכן המבקשים לא הופתעו מהטענה, והיו יכולים לצפות כי יזדקקו לעדותה של מבקשת  מס' 2 לצורך הוכחת טענותיהם.

9.   יחד עם זאת, ועל אף שהמבקשים יכלו לצפות מראש את הטענה ולזמן מלכתחילה את מבקשת מס' 2 לעדות, נוכחתי כי עדותה של מבקשת מס' 2 נחוצה לצורך הבהרת מחלוקת זו בין הצדדים. חשוב לזכור כי המטרה העיקרית של הדיון היא הלבנת כל המחלוקות בתיק, וחקירת האמת. בנסיבות אלו אני מתירה לזמן את מבקשת מס' 2 למתן עדות בישיבת ההוכחות שתתקיים ביום 6.2.13 שעה 09.00. אני מחייבת את המבקשים ביחד ולחוד לשלם למשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ש"ח ללא קשר לתוצאות המשפט.

ניתנה היום, י"ב שבט תשע"ג, 23 ינואר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: